<h1>ספר כריתות לרבינו שמשון מקינון — בתי מדות בית ראשון</h1>
<h2>דף קיא.</h2>
מקל וחומר כיצד, (במדבר י"ב י"ד) ויאמר ה' אל משה ואביה ירוק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים, קל וחומר לשכינה ארבעה עשר יום, תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה. מקל וחומר זה אנו למידין חמור מקל להחמיר כדמייתי מקרא, והוא הדין איפכא קל מחמור להקל. ומיהו אי איכא פירכא מקולא, ואפילו מקולא אחת ויש בה חומרות אחרות טפי מאידך, וכן מחומרא אחת אפילו יש בה מאה קולות טפי מחבריה לא ילפינן, דאימא דכי היכא דאותה קולא או אותה חומרא יש בה באחת שאין באחרת כמו כן זאת שאתה רוצה ללמוד בו. ואני שמעתי טעם אחר, דאימא אותה קולא או חומרא עדיפא מכל שכנגדה לגרום אותו דבר. דיו וכו'. פלוגתא בב"ק (כ"ה ע"א) דר' טרפון אית לי' דהיכא דמפריך ק"ו לא אמרינן דיו. ויש להאריך קצת מההוא דפריך בטהרות דפסחים (י"ח ע"ב) גבי רביעי בקדש דאתי בק"ו ובגמרא דלא לישתמיט וכו', דבעי לאוכוחי רביעי בקודש מק"ו ושלישי בתרומה מק"ו, ובכולם כתוב להוסיף מעלת הטומאה בלמד יותר מן המלמד. וכתב ר"י דאפילו למ"ד דהיכא דמפריך ק"ו אמרינן דיו, הכא לא אמרינן דיו, משום דבלאו ק"ו אית ביה טומאה, והא דאמרינן דיו היינו להוכיח דין חדש שאין כתוב בו כלל. יש מקשין על הא דקאמר קל וחומר לשכינה י"ד יום, וכי נתן קצבה לערך אביו ואמו אצל שכינה, ונראה דהא חזינן שהשוה מקלל אביו ואמו למברך השם דכולם בסקילה, רק דמברך השם נתלה ומקלל אביו ואמו אינו נתלה, דהלכה כרבנן דאמרי אין נתלה רק עובד ע"ז ומגדף השם, היינו מברך השם, ויש מעט תוספת על זה, ולכך מוסיפין לכל הפחות שאנו יכולין להוסיף והיינו הסגר אחר. ולכך לא קאמר י"ג יום דהיינו ב' הסגרות דיום שביעי עולה לכאן ולכאן, משום דחזינא בשביל כבוד שכינה תוספת תלייה דלא שייכא במקלל אביו ואמו כלל, כן נוסיף הסגר שני שלם יותר מפני כבוד השכינה. עוד טעם אחר נראה, כי אין אנו יכולין להוסיף רק מעלה אחת דהא קרא זה אתא לגלויי לנו דין ק"ו, וא"כ בא לפרש ולא לסתום א"כ תפשת מועט תפשת, ואם באת להוסיף לא ידעת כמה. וכן צ"ל כאשר עשה ק"ו להוכיח שלישי בתרומה מק"ו דטבול יום ורביעי בקדש מק"ו דשלישי בתרומה, למה לא יוכיח חמישי או ששי בקדש, שהרי קדש יש לו כמה מעלות יותר מתרומה, דבגדי אוכלי תרומה מדרס לאוכלי קדש, וכן לעביד ק"ו מטבול יום להוכיח רביעי בקדש, אלא ודאי לא גמרינן אלא מעלה אחת יתירה על המלמד מכח ק"ו, אף אי לא אמרינן דיו.
